עונה שנייה מעולה של פיט מסתיימת וציפי ,שלום ודבי ניסו לסכם אותה ... והרגישו שלסכם אותה בשעה... די קשה... אבל בסוף העונה השנייה הייתה חזקה יותר, אמרה את האמת בפרצוף , ולא השאירה פרות קדושות.

היו כאן כל כך הרבה סיפורים קטנים וגדולים, אבל בסוף החוויה של העונה השנייה זה בניית הסיפור של רובי. מאלוהים של החדר המיון הזה, לבן אדם שבסוף המשמרת רוצה לצאת ממנה ולא לחזור...

נתראה בעונה השלישית

בפרק הזה שלום סיונוב ודבי קצב מדברים על סדרת הדרמה הרפואית שכבשה את המבקרים והקהל – *The Pitt*. הסדרה, שנוצרה על ידי יוצאי "ER" המיתולוגית, מחזירה את נואה ויילי למדים הירוקים, אבל הפעם בגרסה מפוקחת, בוטה וריאליסטית הרבה יותר.

מה הופך את "הפיט" לייחודי? אנחנו דנים בפורמט ה-"זמן אמת" יוצא הדופן: כל עונה מקיפה משמרת אחת בת 15 שעות בבית החולים בפיטסבורג, כאשר כל פרק מכסה שעה אחת בלבד. זהו קצב "רצחני" ששומר על הצופה במתח תמידי. דיברנו על הקשר ל ER, על היעדר מוזיקת הרקע, על הדמויות הראשיות והשחקנים שמגלמים אותן, כולל דמויות המשנה המצוינות והחשובות.

ניתחנו את הריאליזם הקיצוני שזכה לשבחים מהקהילה הרפואית, אל מול רגעים קלסטרופוביים וקשים לצפייה, כמו אירוע הירי ההמוני בסוף העונה הראשונה.

האזינו לפרק לניתוח של הסדרה שמצליחה להראות את המערכת הרפואית כפי שהיא באמת: שבורה, עמוסה, אבל מלאה באנושיות.

החיה שבי עם קליר דיינס מול הכל באשמתה. שתי סדרות עם אנסבל של שחקני א-ליסט וללא ספק הסדרות הטובות שהיו בשנת 2025

אז אני וציפי ישבנו ודיברנו עליהם ודי נהנו לדבר על הסדרה , על התסריט. מה אהבנו ומה לא. האזנה נעימה!