Showing results by author "Meir Shalev" in All Categories

אחרי "הכנה נחמה", "החתול קרמר", "הדב יעקב" ו"אריה בלילות", מאיר שלו כותב על כלבת רועים קטנה, גורה ושמה פנדה. פנדה עוד קטנה וגרה בדיר הכבשים עם אמא שלה, אבל היא רוצה מאוד...

פעם אחת בא החורף, אבל גשם לא ירד ולא היו עננים. "העננים גרים במערה על ראש ההר" אמר סבא אהרון לחבריו, "צריך לעלות לשם ולבדוק מה קרה." "אנחנו לא מאמינים לך," אמרו החברים...

קרמר החתול ישן כל הזמן קרמר החתול הוא חתול יַשנן ישן כל היום וישן כל הלילה ישן בבוקר ובערב נם גם. כשהוא סוף-סוף קם הוא תיכף נרדם... הספר הראשון בסדרת הספרים על חייו...

On the perimeter of Israel’s Jezreel Valley, with the Carmel mountains rising up in the west, Meir Shalev has a beloved garden, “neither neatly organized nor well kept,” as he cheerfully explains. Often covered in mud and scrapes, Shalev cultivates both nomadic plants and “house dwellers...

Itamar, ein äußerst gutaussehender Mann, lebt in den USA und kommt jedes Jahr zurück nach Israel, um seinen Bruder Boas zu sehen. Wie es ihre Tradition ist, verbringen die Brüder einen Abend zusammen, trinken und erinnern sich an die Eltern. Doch diesmal erzählt Itamar Boas von seiner Nacht mit einer Frau, die ihn in ihr Haus zwischen Olivenhainen gelockt und in ein vertracktes erotisches Spiel verwickelt hat. Eine überraschende Geschichte über Familie und Verstrickung, Liebe und Sehnsucht, Schönheit und Einsamkeit, Begehren und Widerstreit.

Wer von den drei Männern, die seine Mutter Judith umworben haben, sein Vater ist, weiß der kleine Sejde nicht...

ליעל אחות של מיכל (שאבא קורא לה "שדה משחת" ו"פרא אדם"), נולדו תאומים ופתאום היא דודה. אמא אומרת לה: "שימי לב: דודות לא הולכות מכות דודות לא זורקות ביצים, דודות מתרחצות...

ספור לילדים בשני חלקים (הספור בשני חלקים, הילדים שלמים) יום אחד, כשאפרת פתחה את המגירה של הצלחות, היא שמעה מתוכה לחישה. מישהו אמר: "אותי... אותי... תיקחי אותי בבקשה..."...

לרוני ולנומי, שתי אחיות, יש משפחה משונה מאוד: אבא קטן ועגול כמו פיתה וראש לו קרח לגמרי, ואמא גבוהה, כמותה לא ראית, שיש לה מילים כמותן לא שמית: "קקיתי קקאו", "הזנבתי...

החיפוש אחר הקבאב הרומני.. ספר משעשע על אדם אחד (קדמון) עם חזון...

את גינת בר כתב מאיר שלו על גינת ביתו בעמק יזרעאל, בה נטע עצי בר ושיחי בר, שתל וזרע רקפות, כלניות, נרקיסים, חצבים ופרחי בר רבים אחרים, ובה הוא מתרועע עם בעליה האמתיים...

פעם גרה בירושלים ילדה ושמה זוהר. היא היתה בת ארבע וחצי. זוהר דמתה להרבה ילדים אחרים. היו לה עיניים חומות ויפות, ואף קטן ומתול, ושער חלק ונעים, ופרצוץ נחמד ושמח...

ספר מנקודת מבטו של ילד על תרבות הפנאי של אבא ואמא שאין לו בה חלק...

קרמר החתול לבש בגד־ים, זקף הזנב, סמר השפם, מסכה על עיניו, סנפירים לרגליו, נפח את חזהו מלוא ראותיו: "הנה אני, גבר בחתולים, מלך המצולות, שליט הנחשולים." והוא חש אל החוף...

על ראש של ילד קטן יש ביצה קטנה, קטנטנה. ממנה יוצאת נחמה הכינה, למסעות והרפתקאות משעשעות ומרתקות, שכדאי לכם מאוד לקרוא...

פעם אחת, לפני הרבה זמן, - קרמר החתול היה אז קטן - הוא יצא לגנה ושלף ציפרניו, וסמר את שפמו וחשף את שיניו, התגלגל, התגנב, קפץ וארב... כשחבריו של קרמר החתלתול מסרבים לשחק...

באמצע העולם נמצא הים התיכון, ובאמצע הים התיכון נמצא האי סיציליה, ובסיציליה יש קטר שמושך שלושה קרונות ומביא נוסעים אל הרכבת הגדולה שדוהרת לרומא. בכל בוקר, כשהרכבת...

ערב אחד, כשהדס שחקה בבובה, סבא שלה הגיע: "שלום הדס, הבאתי לך ספר חדש וגלידה בגביע. אותה תאכלי מיד ואחר כך נקרא מעט, כי גלידות נמסות מהר אבל ספרים לאט...

אחרי הכנה נחמה, החתול קרמר, הדב יעקב ואריה בלילות, מאיר שלו כותב על כלבת רועים קטנה, גורה ושמה פנדה. פנדה עוד קטנה וגרה בדיר הכבשים עם אמא שלה, אבל היא רוצה מאוד לצאת...

מָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה כְּשֶׁמִּתְנַדְנֶדֶת לָנוּ שֵׁן? וּמָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה כְּשֶׁהִיא נוֹפֶלֶת? הַכֹּל הִתְחִיל בְּלַיְלָׂה אֶחָד, כְּשֶׁיֶּלֶד אֶחָד הִתְעוֹרֵר וְקָרָא לְאִמָּא שֶׁלּוֹ:

"אִמָּא, הִתְעוֹרַרְתִּי, אֲנִי לֹא יָשֵׁן, בּוֹאִי מַהֵר, מִתְנַדְנֶדֶת לִי שֵׁן!" הַשֵּׁן הִתְפַּלְּאָה: "סְלִיחָה?! זֶה אַתָּה שֶׁמִּתְנַדְנֵד לִי וְלֹא אֲנִי לְךָ!"

מִי הִתְנַדְנֵד לְמִי? מִי נָפַל לְמִי? מִי קִבֵּל אֵיזוֹ מַתָּנָה מֵאֵיזוֹ פֵיָה? מֵאִיר שָׁלֵו עִם סֵפֶר יְלָדִים חָדָשׁ, מַצְחִיק וּמְעוֹרֵר מַחְשָׁבָה עִם צִיּוּרִים נֶהֱדָרִים שֶׁל מִישֵׁל קִישְׁקָה.